<h1>ראבי"ה סימן תקפ"א</h1>
<h2>דף כג.</h2>
רבינו שלמה גריס ביום טוב מאחרין לבוא, והביא ממסכת סופרים [פי"ח ה"ד] ראיה, וגבי שבת גריס ממהרים לצאת. ובספרים ישנים ובמסכת סופרים גרסינן בשבת מאחרין לצאת, ומפרש התם בשבת ממהרין לבוא לקרא קריאת שמע כוותיקין ומאחרין לצאת כדי שישמע פירוש של סדר ביום טוב ממהרין לצאת שאינו כדין לשמוע הסדר דרב לא מוקי אמורא עלה מיומא טבא לחבריה. ולא נהירא, דהא [ד]רב לא מיתוקמא אלא בתר אכילה ושתיה ומשום שיכרות. ובהא נראה לי פירוש רש"י משום שמחת יום טוב. ובירושלמי דתענית [בשילהי פרק שלישי] [הי"א] גרסינן אמר רבי ייסא אסור להתענות עד שש שעות בשבת ותנן הכא מתענין וירדו להם גשמים לאחר חצות ישלימו שכבר עבר רובו של יום בקדושה [קודם חצות לא ישלימו] עד בדון (קודם חצות) צפרא הוא. ואף על גב דאיכא דקאמרי בפרק שלישי דתענית [י"ט ע"א] קודם הנץ החמה לא ישלימו לאחר הנץ החמה ישלימו, לית הילכתא הכי, כדמוכח במעשה דרבי טרפון ורבי יהודה. ואף על גב שיש ספרים דגרסי רבי אליעזר אומר לאחר חצות ישלימו, ורבי אליעזר קאמר או כולו לה' או כולו לכם, מיהו יאכל קימעא ושוב יעסוק בתורה. ותו קיימא לן כרבי יהושע דאמר חציו לה' וחציו לכם.
